Muli Ben-Yehuda's journal

התחלנו את הבוקר בחדרי המלחמה של צ’רצ’יל. יעלי התחברה לדרמה העולמית. זאביק המתין בסבלנות. אהבנו במיוחד את החדר על צ’רצ’יל במזרח התיכון. גם אנחנו היינו פעם שלוחה זוטרה של האימפריה. מגמלים עברנו לברווזים בפארק סט. ג’יימס. התפצלות. אמא וזאביק לטייט בריטניה. זאביק צועד קדימה וסופר לאחור. זאביק רוצה הפעלה לילדים. אמא רוצה טרנר ורותקו. מאבק כוחות שסופו ידוע מראש. הטייט היה מעולה. הזוועה של הטייט לא תחזור כל עצמה. מסתדרים. זאביק גווע ברעב. לאמא אין אובר. קדימה לפאב. ההמבורגר נטרף. לא היה לו סיכוי. רוח הרפאים הביתית מאשרת. יום בלי לקנות לגו זה לא יום. טוב שהיו חסכונות. עברנו למדוד נפח לגו בקוב. אובר לדירה. הדירה גידלה בריכה. תודה למקרר.

אבא ויעל אצל הילד המקולל. מחזה בשני נצחים שממלא אולמות כבר שנים. חלום של יעלי מאז שהמחזה יצא. תמיד נחמד להגשים חלומות. גם אבא מגשים חלום. מוקה איטלקי, כורסא נוחה ומזגן עוצמתי. אחרי שעתיים וחצי יעלי ריחפה החוצה מהחלק הראשון. ארוחת ערב וחזרה לחלק שני. בית הקפה נסגר. יש אחרים. גם הם נסגרים. יש כיסא על המדרכה. כל אומות העולם צועדות בסך. בתשע וחצי יעלי מרחפת החוצה מהחצי השני. ההצגה היתה מעולה. השחקנים טעו פעמיים. לא טועים בדברי אלוהים חיים. זאביק ואמא מזמן במיטה. הקרב עם המקרר טרם הוכרע. הפשרה קטנה בשעת לילה זעירה. צועדים מסוהו חזרה לצ’לסי. 7 ק”מ של לונדון לילית. הוד, הדר, תהילה דהויה. שיכורים מחפשים ריגושים. אנחנו מחפשים למיטה. הגענו. המקרר עדיין לא עובד. זה יחכה למחר.

We started started the day at The Churchill War Rooms. Yaeli vibed with the world drama. Zeevik waited patiently. We were particularly fond of the “Churchill in the Middle East” exhibition. We, too, were once a faraway outpost of the empire. From camels we moved on to ducks at St. James’s. Splitting up. Mom and Zeevik to the Tate Britain. Zeevik moves forward and counts backwards. Zeevik wants to do “kid stuff”. Mom wants Turner and Rothko. A struggle, its outcome preordained. The Tate was awesome. The Tate was horrible, never again. Equilibrium is reached. Zeevik is starving. Mom cannot get an uber. Let’s go to the pub. The hamburger is devoured, it did not stand a chance. The pub’s local ghost approves. A day without new Legos is not a good day. It’s good we had some savings. We now measure Legos acquired by volume. Uber to the airbnb. The airbnb has grown a pool. The fridge be thanked.

Meanwhile, Dad and Yael are at Harry Potter and the Cursed Child. A show in two eternities that has been filling theater halls for years. Yaeli’s dream since it came out. It’s always nice to make dreams come true. Dad is also having a dream come true while Yael enjoys the show: Italian coffee, a comfortable arm chair, and a powerful AC. After two and a half hours Yaeli comes floating out of the first part of the show. Dinner and back for part two. The coffee shop is closed. There are others. They close too. There’s a chair on the sidewalk. Every nation of the world passes by. At nine thirty PM Yaeli floats out of part two. The show was awesome. The actors were wrong twice. You do not meddle with the words of God. Zeevik and mom have been asleep for awhile. The battle with the fridge rages on. A small defrosting in the wee hours of the night. We walk back from Soho to Chelsea. Seven kilometers of late night London. Majestic, faded glory. Drunks looking for thrills. We look forward to getting into bed. We have arrived. The fridge still does not work. It will wait for tomorrow.